ביאור:זכריה יב ה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
אמצה לי יושבי ירושלים
[עריכה]אחד השלבים במלחמת סוף העולם הראשונה יהיה:
(זכריה יב ה): "ואמרו אלפי יהודה בלבם 'אמצה לי ישבי ירושלם בה' צבאות אלהיהם'".
1. הפירוש המקובל הוא: אמצה הוא מלשון אומץ-לב וחיזוק, כלומר: "יושבי ירושלים מחזקים אותנו בתפילתם לה' צבאו-ת א-להיהם" (רד"ק).
2. ואייל נווה פירש: אמצה מלשון אימוץ, כלומר: "אנחנו רוצים לאמץ, להתקרב אל יושבי ירושלים ואל ה' צבאו-ת שמגן עליהם!"; אלופי יהודה מתחרטים על כך שנלחמו נגד ירושלים, ורוצים להתחבר אל יושבי ירושלים הנצורים.
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-06-06.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:אמצה לי יושבי ירושלים
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/zk-12-05